כשפתחתם את עמית מעי בפעם הראשונה, הדבר הראשון שראיתם היה בקשה לאימייל. בפוסט על ההרשמה הסברנו למה בחרנו בקוד חד-פעמי במקום סיסמה. הפעם נדבר על מה שקורה עוד לפני הקוד: המסך הראשון שפוגשים. בואו נראה מה השתנה ולמה.
למה בכלל לשנות מסך כניסה?
מסך כניסה הוא לא החלק הכי מרגש באפליקציה. ממלאים אימייל, מקבלים קוד, ממשיכים הלאה. לפחות ככה חשבנו.
ואז משתמשת סיפרה לנו שהמסך הזה הזכיר לה מחלה, ושבגלל זה היא מחקה את האפליקציה. עוד לפני שראתה טריגר אחד, ארוחה אחת או דוח אחד.
זה תפס אותנו. מי שמגיע אלינו כבר חי עם מעי רגיש (מעי רגיז, IBS), ולפעמים כבר עבר כמה רופאים, כמה בדיקות וכמה דיאטות. הדבר האחרון שהוא צריך זה מסך שמרגיש כמו עוד טופס בקופת חולים.
מה רואים עכשיו כשנכנסים?
במקום טופס, מסך שמראה את האפליקציה עצמה. למעלה בטי, הקמע שלנו, בציור חדש, ולידה כפתור להחלפת שפה בין עברית לאנגלית. מתחת יש אריחים, אחד לכל אזור באפליקציה:
- “טריגרים” - מה מרגיז את הבטן.
- “מוצרים” - סריקת ברקוד.
- “ארוחות” - תמונה או צ’אט.
- “יציאות” - סולם בריסטול.
- “דוח יומי” ו”דוח שבועי” - תובנות ומגמות.
- ובעמוד השני של האריחים: “שיחה עם בטי” ו”מתכונים”.
מה קורה כשלוחצים על אריח?
פה זה נהיה מעניין. כל אריח מפעיל את הסיור של בטי על אותו אזור. זה לא סרטון ולא צילומי מסך: זאת האפליקציה האמיתית, עם המסכים והכפתורים האמיתיים, ובטי מראה לכם איך הכול עובד. רוצים לראות איך מתעדים ארוחה? איך נראה דוח יומי? לוחצים, צופים, ובסוף בטי נפרדת ומחזירה אתכם למסך הכניסה.
והחלק החשוב: כל זה בלי חשבון ובלי אימייל. מה שבטי מציגה בסיור הוא נתוני דמו, ושום דבר מהסיור לא נשמר.
ומה עם ההרשמה עצמה?
כשמחליטים להתחיל, לוחצים על “יאללה, מתחילים” ונפתח חלון מלמטה. קודם האימייל, ומיד אחריו, באותו חלון, הקוד: שש תיבות, אחת לכל ספרה. לא הגיע? יש ספירה לאחור עד שאפשר לבקש קוד חדש.
כמה דברים קטנים ששינינו בדרך:
- אותה דרך לכולם. אין מסלול נפרד להרשמה ולכניסה. מי שחדש ומי שכבר רשום עוברים בדיוק את אותו מסלול: אימייל וקוד, בלי סיסמה.
- תנאי השימוש רק כשצריך. את האישור לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות תראו רק כשבאמת צריך לאשר אותם, למשל בכניסה הראשונה. מי שכבר אישר לא יראה אותו שוב.
- סגרתם בטעות? שום דבר לא הלך לאיבוד. סוגרים את החלון באמצע, ופותחים אותו שוב בדיוק באותו שלב שבו עצרתם.
לסיכום
ראינו שמסך כניסה הוא לא רק טופס, הוא הרושם הראשון. למדנו שאפשר להכיר כל אזור באפליקציה עם בטי עוד לפני שנותנים אימייל, ושההרשמה עצמה נשארה קצרה: אימייל, קוד, וזהו. עכשיו נשאר רק להוריד את האפליקציה ולהציץ פנימה.