טריגרים הם הרכיב הכי בסיסי שיש לנו במערכת, ועליהם נבנית מערכת תומכת ההחלטה שלנו. בואו נלמד איך הם עובדים.

מה זה בכלל טריגר?

כשאנחנו אומרים “טריגר”, אנחנו מתכוונים לאבני הבניין שמהן אנחנו מרכיבים את התיעודים שלנו. הסוג הראשון הוא חומרי הגלם הבסיסיים שמרכיבים את התזונה שלנו ביום-יום, כמו שמן זית, חלב, חמאה, בשר טחון, טופו (קשה), דג, אורז או מלח.

טריגרים יכולים להיות גם הרכיבים שמופיעים על תווית המוצר שרכשנו בסופר. אם נסתכל על גבינה בולגרית, למשל, נראה ברכיבים: “חלב בקר מפוסטר”, מלח וחומר משמר. כל אחד מאלה הוא טריגר.

כל טריגר מקבל דירוג מ-1 עד 10. המספרים האלה מייצגים עד כמה הרכיב צפוי להשפיע על הדירוג הכללי של ארוחה או מוצר שלם (אליהם נגיע מאוחר יותר). הדירוגים מבוססים על דיאטת ה-FODMAP, אשר מסווגת רכיבים לרמות של FODMAP נמוך, בינוני או גבוה.

איך טריגרים עוזרים לנו?

אם אנחנו יושבים במסעדה, מסתכלים על התפריט ורואים “פסטה בשמנת פטריות”, אנחנו יודעים שהמנה מכילה:

  • שמן זית
  • פסטה
  • שמנת
  • פטריות

בשמן זית אין FODMAP, אבל כמות גדולה של שומן יכולה להציק לחלק מהבטנים.1 פסטה עשויה מחיטה (שמכילה פרוקטנים) - עבור חלק מהאנשים זהו טריגר משמעותי, בעוד שאחרים יכולים להתמודד איתה בכמויות קטנות.2 שמנת יכולה להיות בעייתית בגלל הלקטוז.3 אבל מה בנוגע לפטריות? מה הדירוג שלהן? סוגים מסוימים של פטריות (כמו שמפיניון) עשירים במניטול.2 תחת מסך הטריגרים באפליקציה, נוכל לחפש פטריות ולראות שהדירוג שלהן עומד על 5.

באמצעות פירוק המנה, אנחנו יכולים לאמוד את ההשפעה הפוטנציאלית שתהיה לארוחה הזאת על הבטן שלנו.

טריגר מורכב

בעולם אוטופי היינו יודעים בדיוק מה מכיל כל מוצר או מנה שצרכנו. אבל אנחנו לא חיים בוואקום. כשנבוא לתעד את ארוחת הצוהריים של שישי - שניצל בחלה - אנחנו נסתכל על הרכיבים הבאים:

  • חלה
  • שניצל
  • מטבוחה
  • חצילים

אם נחפש דירוג עבור “חלה” באפליקציה, לא תמיד נמצא דירוג חד-משמעי, כי לא מדובר ברכיב בסיסי אלא במוצר מורכב. חלה ביתית, למשל, מורכבת מ:

  • קמח
  • שמרים
  • סוכר
  • מלח

אז איך בעצם נדע לדרג אותה? איך נדע מה הדירוג של שניצל? כאן בדיוק אנחנו נעזרים ב-AI שמשולב באפליקציה!

איך AI מסייע לנו בעבודה השוטפת באפליקציה?

אנחנו רותמים את כוחו של ה-AI בשני אופנים מרכזיים:

1. הסבר על טריגרים

באזור הטריגרים, מתחת לכל טריגר מופיע כפתור “למה?”. לחיצה עליו תפתח מידע מורחב על הרכיב:

  • מה מאחורי המספר - הסבר תזונתי מדוע נבחר הדירוג הספציפי הזה.
  • רמת ביטחון - עד כמה ה-AI בטוח בהערכת הדירוג.
  • סיבה מדעית - מהו ה-FODMAP הספציפי שגורם לדירוג (למשל, עודף פרוקטוז, לקטוז וכו’).

המידע הזה מעניק לכם את הידע הדרוש כדי להבין באמת מה עומד מאחורי כל טריגר ומה אתם מכניסים לגוף.

2. סיוע בדירוג עצמו

כשנרצה ליצור טריגר חדש ולא נדע איזה ציון לתת לו, נוכל ללחוץ על הכפתור “תן ל-AI להעריך”. אם בחרנו ברכיב בסיסי כמו שמנת לבישול, נקבל הערכה התחלתית מבוססת. אך אם נבקש הערכה עבור מנה מורכבת כמו “חלה”, המערכת תתריע שזהו טריגר מורכב. כשמדובר בטריגר מורכב, קשה לדעת איזה רכיב מתוכו הוא זה שגורם לבעיה. האם זו החיטה בחלה? אולי הביצים? אולי זו בכלל חלה קנויה שמכילה קמח סויה - שהוא טריגר בעייתי מאוד בעולם ה-FODMAP?4

ה-AI לא מחליט במקומכם, הוא עוזר לכם להחליט. הוא מסביר את הדירוג, מציע הערכה התחלתית לכל טריגר חדש שתוסיפו, ולאחר שנוצר דוח יומי מספיק עשיר, הוא אף יוכל להציע לכם לעדכן את חומרת הטריגר בהתאם למה שקרה לכם בפועל. ההצעות של ה-AI הן תמיד נקודת פתיחה בלבד – המילה האחרונה היא שלכם.

דירוג אישי (פרסונליזציה)

מכיוון שכל אדם מגיב בצורה שונה למזונות שונים, הדירוג של המוצרים אינו חקוק בסלע. אם מישהו יודע בוודאות שבצל לא גורם לו לבעיות, הוא יכול לתת לבצל דירוג נמוך באפליקציה האישית שלו - וזה הגיוני לחלוטין.

האפליקציה תדע להגיד לנו “נראה שדירגת בצל באופן נמוך”, ואם בשלב מסוים היא תזהה שיש קורלציה ברורה בין צריכת בצל ליציאות לא טובות או כאבים, היא תדע להתריע על כך. אבל בזה נתעמק בחלקים מתקדמים יותר של המדריך.

לסיכום

למדנו על אבן הבסיס של האפליקציה - טריגרים. ראינו מה ההבדל בין טריגר פשוט לטריגר מורכב, והבנו איפה מערכת ה-AI נכנסת לתמונה כדי להכווין ולדייק אותנו. עכשיו, כשאתם מבינים את העיקרון, אתם יכולים להוריד את האפליקציה ולהתנסות בעצמכם.

מקורות

  1. Monash University, Maintaining weight while following a low FODMAP diet, 2021. ↩

  2. Monash University, High and low FODMAP foods. ↩ ↩2

  3. Monash University, What is lactose intolerance?, 2016. ↩

  4. Monash University, Label Reading and FODMAPs, 2021. ↩