מי שיש לו מעי רגיש מכיר את התחושה - עומדים מול המדף, קוראים את הרכיבים ולא יודעים אם אפשר להכניס לעגלה או לא. בואו נראה איך עמית מעי פותרת את הבעיה הזאת.

מה זה בכלל מוצר?

התפיסה של עמית מעי לגבי מוצרים היא שהשלם הוא יותר מסך חלקיו. כשאנחנו מסתכלים על מוצר וקוראים את הרכיבים אנחנו בטוחים שזהו: גבינה בולגרית יש בה חלב ומלח, רוטב סויה עשוי מפולי סויה ולחם מחמצת הוא עוד לחם שאנחנו יכולים לדלג עליו ולהתנחם בפריכיות עם חביתה לארוחת ערב.

אבל זה לא המקרה פה. זה נכון, במאמר על הטריגרים אמרנו שטריגרים מקבלים ציון על פי דיאטת פוד מאפ, אבל מה בעצם זה אומר כשטריגר נמצא עם עוד טריגרים במוצר שמבחינתנו זאת יחידה אחת?

בואו נצלול פנימה ונראה איך עמית מעי מתמודדת עם מוצרים!

אז… הסדר חשוב?

יצרנים מחויבים לפרט את הרכיבים לפי הכמות שלהם במוצר, בסדר יורד: מה שיש ממנו הכי הרבה מופיע ראשון, ומה שיש ממנו הכי מעט מופיע בסוף.1 ניקח לדוגמה חטיף גרנולה שעל התווית שלו כתוב:

  • שיבולת שועל
  • דבש
  • שמן קוקוס
  • אבקת חלב
  • מלח

דבש עשיר בפרוקטוז, ואבקת חלב מכילה לקטוז.1 שניהם טריגרים מוכרים בעולם ה-FODMAP. אבל הדבש מופיע במקום השני, כלומר יש ממנו הרבה, בזמן שאבקת החלב נמצאת כמעט בסוף הרשימה.

לכלל הזה יש יוצאי דופן: שום, בצל ו-FODMAP מרוכז כמו אינולין מוסיפים הרבה גם בכמות קטנה, אז שווה לשים לב אליהם גם כשהם בסוף הרשימה.1

בגלל זה, כשאנחנו מנקדים מוצר, אנחנו מסתכלים גם על הדירוג האישי שלכם לכל טריגר וגם על המיקום שלו ברשימה: טריגר שמופיע בתחילתה ישפיע על הציון יותר מטריגר שמופיע בסופה. בכרטיס המוצר תמצאו גם את הטריגר שהשפיע על הציון יותר מכולם, תחת “נגרם על ידי”.

ומה קורה כשטריגר חמור מופיע בסוף הרשימה? האפליקציה מסבירה את זה. בשורת “למה?” שמתחת לטריגר יופיע הסבר: דרגת הרגישות שלו גבוהה, אבל הוא ממוקם נמוך ברשימה, ולכן הכמות שלו קטנה ומתחת לרף.

איך ה-AI עוזר לנו לנקד מוצר?

הנוסחה יודעת לקרוא רשימת רכיבים, אבל מוצר הוא יותר מהרכיבים שלו - הוא גם הדרך שבה הוא הוכן. קחו לדוגמה חלב נטול לקטוז: ברשימת הרכיבים כתוב “חלב”, אבל במהלך הייצור הוסיפו לו אנזים (לקטאז) שמפרק את הלקטוז.2 או לחם מחמצת, שבו התפיחה הארוכה מפרקת חלק מהפרוקטנים שבחיטה.3 נוסחה שסופרת רכיבים לא תדע את זה, אבל ה-AI כן.

בגלל זה, בסוף הסריקה כל מוצר מקבל שלושה מספרים:

  • ניקוד אלגוריתמי - הניקוד לפי הטריגרים והסדר שלהם, כמו שראינו. הוא מתעדכן בזמן אמת: אם תשנו את הדירוג של טריגר, הניקוד של המוצר ישתנה איתו.
  • ציון AI - הערכה חד-פעמית של המוצר כולו. לצידה תראו את הנימוק, את רמת הביטחון של ה-AI ואת הכמות המומלצת לאכילה בפעם אחת.
  • הציון הסופי - הצעה שמשלבת את שני הציונים. אבל ההחלטה היא תמיד שלכם: אם אתם יודעים שהמוצר הזה עובר אצלכם בשלום (או בדיוק להפך), אתם יכולים לקבוע ציון אחר וללחוץ על “אישור הניקוד”.

הציון הסופי הוא זה שילווה את המוצר מכאן והלאה, כולל בכל ארוחה שהוא יופיע בה (לארוחות נגיע בהמשך המדריך). וכמו תמיד, שום דבר לא חקוק בסלע: אפשר לשנות אותו מכרטיס המוצר מתי שרוצים.

איך מוסיפים מוצר?

במסך המוצרים לוחצים על הפלוס, והמצלמה נפתחת. מחזיקים את הברקוד בתוך המסגרת, והוא נסרק לבד (ברקוד מקומט? אפשר גם להקליד אותו ידנית). מכאן יש שתי אפשרויות:

1. מוצר שמישהו כבר שיתף

אם מישהו כבר שיתף את המוצר, הוא יגיע תוך שניות, כולל כל הטריגרים שלו. נשאר רק ללחוץ על “הוסיפו למזווה שלי” ולבחור ציון מתוך אותם שלושה מספרים, שמחושבים לפי הדירוגים האישיים שלכם. שינויים שתעשו במוצר יישארו פרטיים ולא ישפיעו על אחרים.

2. מוצר חדש

לא מצאנו את הברקוד? “הוספת המוצר הזה” פותחת צ’אט עם בטי, שתלווה אתכם בשלושה צעדים:

  • חזית האריזה - מצלמים, ובטי קוראת ממנה את שם המוצר. השם נכון? לוחצים על “נכון”. לא? מקלידים את השם הנכון.
  • רשימת הרכיבים - מצלמים את גב האריזה (כן, גם תוויות בעברית), ובטי מציגה את הטריגרים שמצאה. פספסה משהו? מקלידים אותו, ואפשר להוסיף כמה בבת אחת עם פסיק ביניהם. הסדר לא נכון? גוררים - הטריגר העליון משפיע הכי הרבה על הניקוד.
  • ניקוד - לוחצים על “סיימתי - לניקוד” ומקבלים את שלושת המספרים שראינו.

הניתוח יכול לקחת כמה דקות, אבל אפשר לצאת מהצ’אט ולחזור אליו בלי ששום דבר ילך לאיבוד.

למה כדאי לשתף עם הקהילה?

בסוף התהליך מחכה בחירה אחרונה: “שמירה רק עבורי” או “שיתוף עם הקהילה”. מוצר ששיתפתם עובר בדיקה של הצוות שלנו (בדרך כלל עד 24 שעות), ואחרי שהוא מאושר הוא נכנס לקטלוג הציבורי. בכרטיס המוצר אפשר לעקוב אחרי המסע שלו: נשלח, בבדיקה, החלטה.

מה בדיוק משותף? המוצר, הטריגרים שלו והתמונה של חזית האריזה, אז כדאי לצלם רק את האריזה עצמה (בלי ידיים או מטבח ברקע). הציון שלכם נשאר שלכם, ומי שיסרוק את המוצר אחריכם יקבל ניקוד לפי הדירוגים שלו. ככה, מוצר אחרי מוצר, נבנה קטלוג ישראלי של מוצרים שנבדקו בעיניים של אנשים עם מעי רגיש, ולחיצה אחת של אדם אחד חוסכת לכל מי שבא אחריו את כל התהליך.

דירוג אישי

כמו בטריגרים, גם במוצרים אין ציון אחד שנכון לכולם. אותם קרקרים יקבלו ניקוד גבוה אצל מי שדירג את החיטה גבוה, וניקוד נמוך יותר אצל מי שהחיטה עוברת אצלו בשלום. ואם הבטן שלכם תספר סיפור אחר מהציון שבחרתם, הדוח היומי יוכל להציע לכם לעדכן אותו. אבל בזה נתעמק בחלקים מתקדמים יותר של המדריך.

לסיכום

למדנו איך מוצר מהסופר הופך לציון: הטריגרים מהתווית, הסדר שלהם, הדעה השנייה של ה-AI, והמילה האחרונה, שתמיד שלכם. ראינו גם איך שיתוף אחד חוסך לכל מי שבא אחרינו את כל הדרך. עכשיו, כשאתם מבינים איך זה עובד, אתם יכולים להוריד את האפליקציה ולסרוק את המוצר הראשון שלכם.

מקורות

  1. Monash University, Label Reading and FODMAPs, 2021. ↩ ↩2 ↩3

  2. Monash University, What is lactose intolerance?, 2016. ↩

  3. Monash University, Sourdough processing & FODMAPs, 2017. ↩